פסק-דין בתיק ת"א 1384-06

מבוא

1.         התובעת, הגב' שרה ריעני, הגישה תביעה בגין נזקי גוף כנגד אולמי כינור דוד (להלן:"הנתבעת) וכנגד אריה חברה לביטוח בע"מ.

2.         התובעת טוענת כי נפגעה בגופה לאחר שנפלה ונחבלה באולם של הנתבעת ביום 26.11.01.

3.         הנתבעות טוענות כי הנתבעת איננה אחראית לנזקים שלטענת התובעת נגרמו לה כתוצאה מהנפילה.

4.         מטעם התובעת הוגש תצהירה וכן תצהיר של בנה מר ירון ריעני. כמו כן הוגשה על ידה חוות דעת מומחה בתחום האורתופדיה של ד"ר ג. לאנה והוגש תצהירה של הגב' טובה  בדש, שכנתה של התובעת. מטעם הנתבעות הוגש תצהירו של מר יוסף דיין שהינו אחד מבעלי המניות של הנתבעת וכן הוגשה חוות דעת מומחה בתחום האורתופדיה של פרופ' נרובאי. מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, פרופ' אלכסנדר בלנקשטיין. בהמשך, ניתנה לתובעת רשות להגיש אף תצהיר של בתה הגב' גלית ריעני.

5.         בדיון ההוכחות נחקרו המומחה מטעם בית המשפט פרופ' בלנקשטיין וכן המצהירים מטעם הצדדים והמומחים מטעם הצדדים. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

6.         יש להכריע ראשית בשאלת האחריות.

אין מחלוקת כי התובעת נוכחה באירוע שהתקיים באולם של הנתבעת ביום 26.11.01. כמו כן, אין מחלוקת כי במהלך האירוע נפלה התובעת ונחבלה.

7.         התובעת הצהירה בתצהיר עדות ראשית מטעמה כי במהלך האירוע פנתה לשירותים וכאשר ניסתה לרדת במדרגות החליקה ונפלה. כן הצהירה כי חשה מייד בכאבים עזים בכתף ימין וביד ימין. צוות מגן דוד פינה אותה באמבולנס לחדר המיון בבית חולים לניאדו. לדבריה, בצילום נמצא שבר תת ראשי של ראש ההומרוס. התובעת טופלה ושוחררה לביתה. לאחר שבועיים, חשה כאבים ושבה למיון. קיבלה המלצה למתלה. לאחר מכן, היתה עם מתלה במשך שנה, עברה טיפולים פיזיותרפיים ונטלה תרופות לשיכוך כאבים.

            לדבריה, סובלת ממגבלות תפקודיות קשות מאז התאונה. כן פירטה בתצהירה לעניין הנזקים הכספיים וההוצאות שלדבריה נגרמו לה.

8.         בתצהירו של בנה של התובעת, ירון ריעני, הצהיר כיצד הגיע למקום לאחר שהתובעת נפלה ופירט לענין זה וכן לענין מצבה מאז. העדים הנוספים מטעם הנתבעת, בתה גלית ריעני ושכנתה טובה בדש, לא היו במקום האירוע והתייחסו בתצהיריהם, בין היתר, למצבה של התובעת מאז התאונה.

9.         בתצהירו של מר דיין, שהוגש מטעם הנתבעות, ציין כי לא ראה את התאונה מתרחשת וכי נודע לו על התאונה כאשר התקבלה הודעה על כך במשרדי האולם והוזמן אמבולנס. לדבריו, לא ידוע לו דבר לגבי נסיבות המקרה, אולם לאחר האירוע הגיע למקום וראה כי הוא נקי בלא כל מפגע או רטיבות. כן הצהיר כי ריצפת אולם האירועים, כמו גם שאר המשטחים לרבות המשטח המוביל למדרגות היורדות לשירותים, אינם מחליקים. עוד הצהיר כי לפני כל אירוע, אחרי כל אירוע ובמידת הצורך גם במהלך האירוע ישנו צוות של חמישה פועלים, הדואגים לניקיון שוטף של האולם והמשטחים סביבו. לדבריו, במהלך השנים האחרונות לא היו מקרי החלקה באולם ובכל יתר המשטחים.

10.        נקודת המוצא, אשר אינה שנויה במחלוקת,  הינה כי מוטלת על הנתבעת חובת זהירות כלפי הבאים לאירועים המתקיימים במקום ובכלל זאת כלפי התובעת.

חובת זהירות זו מחייבת את הנתבעת לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים על מנת לדאוג כי המקום יהיה בטוח וללא מכשולים.

השאלה שיש להכריע בה הינה האם הוכח כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה התובעת.

11.        לפיכך, יש לבחון ראשית את נסיבות האירוע.

התובעת טוענת בכתב התביעה ואף הצהירה בתצהיר עדות ראשית מטעמה, כי החליקה במדרגות בדרכה לשירותים. לעניין זה הצהירה בסעיף 3 לתצהירה כך:

"בתאריך 26.11.01, הוזמנתי לאירוע בריתה של קרוב משפחתה. האירוע נערך באולמי כינור דוד בנתניה. במהלך האירוע פניתי לשירותים של אולם האירועים. תוך שאני מנסה לרדת במדרגות שמוליכות לשירותים, החלקתי על הריצפה החלקה, נפלתי ונחבלתי בפלג גופי הימני העליון. חשתי מיד בכאבים עזים בכתף וביד ימין, מלווים במגבלות בתנועות הגפה".